בעידן הדיגיטלי ההולך ומתפתח אנו מוקפים במגוון עצום של מוצרים טכנולוגיים – מאתרי אינטרנט ואפליקציות ועד לתוכנות מורכבות ומכשירים חכמים. בסביבה זו, האתגר העומד בפני מעצבים הוא ליצור חוויית משתמש (UX) מיטבית, המשלבת אסתטיקה מרשימה עם פונקציונליות יעילה. אחד האנשים המשפיעים בתחום הוא דון נורמן, פסיכולוג קוגניטיבי ומומחה מוביל בתחום האינטראקציה בין אדם למכונה. נורמן, שכיהן כסגן נשיא בכיר ב-Apple וכמרצה באוניברסיטאות מובילות כמו הארוורד ו-UC San Diego, הטביע את חותמו על התחום עם ספרו המשפיע "The Design of Everyday Things". בספר הוא מציג עקרונות עיצוב מהפכניים שמטרתם להפוך כל מוצר – דיגיטלי או פיזי – לשימושי, נוח ואינטואיטיבי יותר.
תפיסותיו של נורמן, המשלבות ידע מעמיק בפסיכולוגיה עם הבנה מעשית של עיצוב, ממשיכות להנחות מעצבים ומפתחים בעיצוב מוצרים שלא רק נראים טוב, אלא גם מתפקדים באופן מיטבי עבור המשתמשים. נורמן מבסס את תפיסתו על מספר עקרונות מרכזיים, כשהראשון בהם הוא עקרון השימושיות (Usability). על פי עיקרון זה, אתר או אפליקציה טובים צריכים להיות ברורים ואינטואיטיביים, כך שהמשתמשים יוכלו להבין בקלות כיצד לנווט בהם ולהשתמש בהם. כפתורים צריכים להיות ברורים ובולטים, ותפריטים צריכים להיות מסודרים בצורה הגיונית. כדי להמחיש זאת, נוכל לחשוב על אתר מסחרי מצליח המציג את כפתור "עגלת הקניות" בפינה העליונה של הדף ומספק תפריט ניווט פשוט ומובן שמוביל למימוש מטרת האתר.
נורמן מדגיש גם את חשיבותם של נראות (visibility) ומשוב (feedback) במוצרים. הרעיון הוא שהמשתמשים יוכלו לראות בבירור את האפשרויות השונות באתר ויקבלו משוב מיידי על הפעולות שהם מבצעים. לדוגמה, כאשר משתמש לוחץ על כפתור "שלח" בטופס, חשוב להציג הודעה המאשרת שהטופס נשלח בהצלחה או להתריע אם יש שגיאה שיש לתקן. בנוסף, הכפתור בולט ונראה לעין. באפליקציית בנקאות, למשל, כאשר משתמש מבצע העברה, הוא מקבל אישור מיידי על ביצוע הפעולה, כולל פרטי ההעברה.
עיקרון נוסף שנורמן מתייחס אליו הוא ה-Affordances, המתייחס לרמזים על השימוש הנכון באובייקטים. בעולם העיצוב הדיגיטלי, משמעות הדבר היא שכשמשתמשים רואים כפתורים וקישורים הם צריכים להבין מה עליהם לעשות באופן אינטואיטיבי. לכן הרבה פעמים מעצבים כפתורים המזמינים ללחיצה, כמו כפתורים שמשנים צבע כשמרחפים מעליהם עם העכבר. באפליקציית Instagram למשל, כפתור ה"לייק" בצורת לב הוא דוגמה מצוינת- המשתמשים מבינים אינטואיטיבית שלחיצה על הלב תביע חיבה לפוסט.
נורמן מרחיב גם על חשיבות המודלים המנטליים – האופן שבו משתמשים תופסים את הדרך שבה דברים אמורים לפעול. אחת הדרכים ליישם זאת היא שימוש באייקונים מוכרים, כמו זכוכית מגדלת לחיפוש, שהוא סמל מוכר למשתמשים וקל להבנה.
טיפול בשגיאות ולמידה מהן הוא היבט נוסף שנורמן מדגיש. הוא טוען כי אתרי אינטרנט ואפליקציות צריכים לכלול הודעות שגיאה ברורות ומפורטות המסבירות מה קרה ואיך לתקן את הבעיה. כך, אם נתקלנו במצב בו משתמש מכניס כתובת אימייל לא תקינה בטופס הרשמה, המערכת צריכה להציג הודעה המסבירה בדיוק מה הבעיה ואיך לתקן אותה.
נורמן מדגיש את הצורך בעיצוב נגיש לכולם, כולל אנשים עם מוגבלויות. עיצוב נגיש מאפשר לכל המשתמשים ליהנות מהאתר או האפליקציה ולהשתמש בהם בקלות. אפשר ליישם עיקרון זה על ידי שימוש בניגודיות צבעים גבוהה, הוספת טקסטים אלטרנטיביים לתמונות ויצירת ניווט נוח באמצעות מקלדת.
העקרונות של דון נורמן מספקים בסיס לעיצוב מוצלח של אתרי אינטרנט ואפליקציות. בעידן הדיגיטלי המתפתח במהירות, הבנה ויישום של עקרונות אלו יכולים להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון של מוצר דיגיטלי. אימוץ גישה זו בפרויקטים עתידיים עשוי להוביל להשפעה חיובית משמעותית על חוויית המשתמש ועל ההצלחה הכוללת של המוצר.
כותבת המאמר היא יעל סעד לוי, מעצבת UX / UI